מבוא: איך העולם מחובר?

בעולם הסייבר, אי אפשר להגן על מה שלא מבינים. רוב מתקפות הסייבר מתרחשות דרך הרשת, ולכן הבנה עמוקה של האופן שבו מידע עובר ממחשב למחשב היא קריטית. רשת מחשבים (Network) היא אוסף של מכשירים המחוברים זה לזה כדי לשתף משאבים ומידע.

סוגי מדיה (Network Media)

כיצד המידע עובר פיזית? אנו מחלקים את המדיה לשני סוגים עיקריים³:

1. רשתות קוויות (Wired Networks):
   • Ethernet (כבל רשת): השיטה הנפוצה ביותר ברשתות מקומיות (LAN). משתמשת באותות חשמליים העוברים בתוך כבלי נחושת. אמינה מאוד, אך מוגבלת במרחק.
   • Fiber Optic (סיבים אופטיים): “הכביש המהיר” של האינטרנט. משתמשת באותות אור (לייזר) להעברת מידע במהירות עצומה ולמרחקים אדירים (כמו הכבלים התת-ימיים שמחברים יבשות).
2. רשתות אלחוטיות (Wireless Networks):
   • Wi-Fi: שימוש בגלי רדיו לתקשורת בטווח קצר. מעניק גמישות (Mobility) אך חשוף יותר להפרעות ולהאזנות.
   • Cellular (סלולרי): רשתות (3G/4G/5G) המבוססות על אנטנות וכיסוי אזורי רחב.

---

2. חומרה וזהויות (Devices & Identities)

כדי לנהל את התעבורה, אנו זקוקים לרכיבי חומרה חכמים ולשיטות זיהוי.

הכתובת הפיזית: MAC Address

לכל כרטיס רשת (NIC) שיוצא מהמפעל יש “מספר סידורי” צרוב בחומרה שלא אמור להשתנות.

• מבנה: 12 תווים הקסדצימליים (למשל: 00:1A:2B:3C:4D:5E).
• המשמעות: החצי הראשון מזהה את היצרן (למשל Apple או Intel), והחצי השני הוא מזהה ייחודי של המכשיר.
• השימוש: זיהוי בתוך הרשת המקומית בלבד. כתובת ה-MAC לא יוצאת לאינטרנט.

ההבדל בין Switch ל-Router

זוהי אחת השאלות החשובות ביותר במבחן LPI:

המכשיר	תפקיד	אנלוגיה	עובד עם כתובות…
Switch (מתג)	מחבר מכשירים בתוך אותה רשת (LAN). שולח מידע ספציפית למחשב היעד.	“מרכזיית אינטרקום” בתוך בניין.	MAC Address
Router (נתב)	מחבר בין רשתות שונות (למשל בין הבית לאינטרנט). מנתב את המידע החוצה.	“סניף דואר” ששולח חבילות לעיר אחרת.	IP Address

💡 טיפ למבחן: אם שואלים איזה מכשיר פועל ב-Data Link Layer (שכבה 2), התשובה היא Switch. אם שואלים על Network Layer (שכבה 3), התשובה היא Router.

---

3. הכתובת הלוגית: IP Address (פרוטוקול האינטרנט)

כדי שמחשבים יוכלו לדבר ברשת האינטרנט העולמית, הם צריכים כתובת לוגית (“כתובת למשלוח דואר”).

IPv4 (הגרסה הישנה והטובה)

זוהי השיטה הנפוצה ביותר כיום.

• מבנה: 4 מספרים המופרדים בנקודות (למשל: 192.168.1.15). כל מספר נקרא Octet ויכול לנוע בין 0 ל-255.
• הבעיה: ישנן רק כ-4.3 מיליארד כתובות כאלו, והן כמעט אזלו עקב ריבוי המכשירים בעולם.

IPv6 (העתיד)

נוצר כדי לפתור את מצוקת הכתובות.

• מבנה: כתובת ארוכה ומורכבת המבוססת על הקסדצימלי (מספרים ואותיות), למשל: 2001:0db8:85a3:0000:0000:8a2e:0370:7334.
• היתרון: מאפשר מספר כמעט אינסופי של כתובות.

Subnet Mask (מסכת רשת)

איך המחשב יודע אם היעד נמצא “בתוך הבית” (LAN) או “באינטרנט” (WAN)?

הוא משתמש ב-Subnet Mask (למשל 255.255.255.0). המסכה מחלקת את ה-IP לשני חלקים:

1. Network ID: שם הרחוב (משותף לכל המכשירים ברשת).
2. Host ID: מספר הבית (ייחודי לכל מכשיר).

---

4. ערוצי תקשורת (Ports & Protocols)

כשהמידע מגיע למחשב, איך המחשב יודע לאיזו תוכנה להעביר אותו? לדפדפן? למשחק? לזום?

לשם כך קיימים Ports (פורטים/מפתחים)10.

פורטים מפורסמים (חובה לזכור!)

• Port 80: גלישה רגילה (HTTP).
• Port 443: גלישה מאובטחת ומוצפנת (HTTPS).
• Port 22: שליטה מרחוק מאובטחת (SSH).
• Port 53: תרגום שמות לכתובות (DNS).

פרוטוקולי תעבורה: TCP מול UDP

ישנן שתי דרכים עיקריות לשנע את המידע ברשת. דמיינו שתי חברות שליחויות שונות:

1. TCP (האמין והאחראי):
   • תיאור: Connection-Oriented. יוצר חיבור לפני השליחה (“לחיצת יד משולשת”).
   • אמינות: מבטיח שכל חבילת מידע הגיעה. אם משהו הולך לאיבוד, הוא מבקש לשלוח שוב.
   • שימוש: דפי אינטרנט, אימייל, הורדת קבצים (דברים שחייבים להגיע ב-100% דיוק).
2. UDP (המהיר והעצבני):
   • תיאור: Connectionless. “שגר ושכח”. שולח את המידע הכי מהר שאפשר בלי לבדוק אם הוא הגיע.
   • אמינות: אין הבטחה להגעה. אם חבילה אבדה, לא עוצרים לחכות לה.
   • שימוש: שיחות וידאו (Zoom), סטרימינג, גיימינג אונליין (עדיף לאבד פריים אחד מאשר שהשידור יתקע).