מבוא

בעוד שהמונחים “תוכנה חופשית” ו”תוכנה בקוד פתוח” נפוצים בשימוש, עדיין קיימות אי-הבנות לגבי משמעותם. במיוחד, יש לבחון לעומק את רעיון “החופש”. נתחיל בהגדרה של שני המונחים.

הגדרת תוכנה חופשית ותוכנה בקוד פתוח

קריטריונים של תוכנה חופשית

ראשית, “חופשית” בהקשר של תוכנה חופשית אינה קשורה ל”חינם”, כפי שמייסד קרן התוכנה החופשית (FSF), ריצ’רד סטולמן, אומר:

“כדי להבין את הרעיון, עליך לחשוב על ‘חופש’ כמו ב’חופש דיבור’, ולא כמו ב’בירה חינם’.” — ריצ’רד סטולמן, מהי תוכנה חופשית?

בין אם עליך לשלם על התוכנה או לא, ישנם ארבעה קריטריונים שמגדירים תוכנה חופשית. ריצ’רד סטולמן מתאר קריטריונים אלה כ”ארבעת החירויות החיוניות”, ומתחיל לספור מאפס:

• “החופש להפעיל את התוכנית כפי שתרצה, לכל מטרה (חירות 0).” השימוש בתוכנה, המיקום, והייעוד שלה אינם יכולים להיות מוגבלים.
• “החופש ללמוד כיצד התוכנית פועלת ולשנות אותה כך שתעשה את החישובים שלך כפי שתרצה (חירות 1). גישה לקוד המקור היא תנאי מוקדם לכך.”
• “החופש להפיץ עותקים כדי שתוכל לעזור לאחרים (חירות 2).” זכות זו מעודדת שיתוף רחב של התוכנה.
• “החופש להפיץ עותקים של הגרסאות המותאמות שלך (חירות 3). על ידי כך, אתה יכול לתת לכל הקהילה ליהנות מהשינויים שלך.”

הדגש על רעיון החופש מתיישב עם הרעיון של תנועה למען החירות, שמתנגדת לרעיון של תוכנה קניינית, שהיא תוכנה בבעלות שנשמרת תחת מנעול.

עבור רבים, תוכנה חופשית ותוכנה בקוד פתוח הן מילים נרדפות. הקיצור הנפוץ FOSS (Free and Open Source Software) מדגיש את המשותף לשני המונחים. FLOSS (Free/Libre and Open Source Software) הוא מונח פופולרי נוסף, שמדגיש את רעיון החופש גם בשפות אחרות. עם זאת, אם בוחנים את המקור וההתפתחות של שני המונחים, יש הבדל מהותי.

המונח תוכנה חופשית, עם ההגדרה של ארבע החירויות שתוארו קודם לכן, מגיע מריצ’רד סטולמן ומפרויקט GNU שהוקם על ידו בשנת 1985, כמעט עשור לפני הופעת לינוקס. הכוונה הייתה לפתח פתרון טכני משכנע—כלומר, מערכת ההפעלה Unix—ולהפוך אותה לזמינה לציבור הרחב.

עם הצלחת לינוקס והאפשרויות השיתופיות של האינטרנט, ההיבט החברתי נדחק לרקע. פתיחת קוד המקור הפכה מתנאי טכני לתכונה מרכזית: ברגע שקוד המקור היה גלוי, התוכנה נחשבה “קוד פתוח”. המניעים החברתיים התחלפו בגישה פרגמטית יותר לפיתוח תוכנה.

תוכנה חופשית ותוכנה בקוד פתוח עובדות על אותם דברים, עם אותן שיטות ובאותה קהילה עולמית. אך מכיוון שהן הגיעו מכיוונים שונים—אחד חברתי והשני פרגמטי-טכני—לעיתים מתעוררים קונפליקטים כאשר תוצאות העבודה המשותפת אינן תואמות את המטרות המקוריות של שתי התנועות.

הרישיון בו התוכנה זמינה קובע את התנאים שבהם ניתן להשתמש בתוכנה, להפיץ אותה ולשנות אותה. כתוצאה מכך, נוצרו אינספור רישיונות שונים בתחום התוכנה החופשית והקוד הפתוח. תנועת התוכנה החופשית לא מכירה בהרבה רישיונות קוד פתוח כ”חופשיים” ולכן דוחה אותם, בעוד שגישה פרגמטית כמו של הקוד הפתוח מקבלת רישיונות רבים.

בואו נסתכל בקצרה על תחום הרישיונות המורכב.

Licenses (רישיונות)
שלא כמו מקרר או מכונית, תוכנה אינה מוצר פיזי, אלא מוצר דיגיטלי. לכן, חברה אינה יכולה למעשה להעביר בעלות על מוצר כזה על ידי מכירתו ושינוי ההחזקה הפיזית—במקום זאת, היא מעבירה את זכויות השימוש למוצר זה, והמשתמש מסכים בחוזה לזכויות השימוש האלה. אילו זכויות שימוש אלו, ובעיקר אילו אינן, מתועדים ב-License (רישיון) של התוכנה, וכך ניתן להבין כמה חשובים התקנות הכלולות בו.

בעוד שחברות גדולות של תוכנה קניינית, כמו Microsoft (מיקרוסופט) או SAP (אס.איי.פי), מחזיקות ב-Licenses (רישיונות) המותאמים בדיוק למוצרים שלהן, תומכי תוכנה חופשית ו-Open Source (קוד פתוח) שואפים מלכתחילה לשקיפות ולתוקף כללי של ה-Licenses (רישיונות) שלהם, שכן אחרי הכל, כל משתמש צריך להבין אותם ואם צריך, להשתמש בהם עבור הפיתוחים שלו.

עם זאת, יש להדגיש שהאידיאל הזה של פשטות הוא כמעט בלתי אפשרי להשגה, משום שישנן דרישות ספציפיות רבות מדי והבנות משפטיות בינלאומיות שאינן תמיד תואמות. לדוגמה אחת: חוק זכויות היוצרים הגרמני והאמריקאי שונים ביסודם. לפי החוק הגרמני ישנו אדם אחד כיוצר (במדויק: Urheber (יוצר)), שהעבודה שלו היא רכושו הרוחני. בעוד היוצר יכול להעניק הרשאה לשימוש בעבודתו, הוא אינו יכול להעביר או לוותר על יצירתיותו. הדבר זר לחוק האמריקאי. שם ישנו גם כן יוצר (שיכול להיות גם חברה או מוסד), אך הוא מחזיק בזכויות ניצול בלבד (exploitation rights (זכויות ניצול)) אותן הוא יכול להעביר בחלקן או במלואן וכך להתנתק לחלוטין מהיצירה שלו.

License (רישיון) בינלאומי תקף חייב להיות מפורש בהתחשב בחקיקות השונות של מדינות שונות. התוצאה היא ריבוי של Licenses (רישיונות) שונים עבור תוכנות FOSS (תוכנה חופשית וקוד פתוח), ולעיתים אף גרסאות שונות של License (רישיון) זהה, או שילוב של Licenses (רישיונות) שונים (במסגרת פרויקט אחד, או אפילו בחיבור בין מספר פרויקטים), דבר שעלול ליצור בלבול או מחלוקות משפטיות.

הן נציגי התוכנה החופשית והן תומכי התנועה הכלכלית הברורה של Open Source (קוד פתוח) הקימו ארגונים משלהם, אשר כיום אחראיים באופן מכריע לניסוח ה-Licenses (רישיונות) בהתאם לעקרונותיהם ותומכים בחבריהם באכיפתם.

Copyleft (קופילפט)
ה-Free Software Foundation (FSF) (קרן התוכנה החופשית) שהוזכרה כבר ניסחה את ה-GNU General Public License (GPL) (הרישיון הציבורי הכללי של GNU) כאחד הרישיונות החשובים ביותר לתוכנה חופשית, המשמש בפרויקטים רבים, כמו למשל ה-Linux kernel (קרנל לינוקס). בנוסף, היא פרסמה רישיונות עם התאמות למקרים ספציפיים, כמו ה-GNU Lesser General Public License (LGPL) (הרישיון הציבורי הכללי המופחת של GNU), המסדיר שילוב של תוכנה חופשית עם שינויים שנעשו בקוד, כאשר אין חובה לפרסם את קוד המקור של השינויים לציבור, ה-GNU Affero General Public License (AGPL) (הרישיון הציבורי הכללי של GNU עבור Affero), שמכסה מכירת גישה לתוכנה המתארחת בשרתים, או ה-GNU Free Documentation License (FDL) (הרישיון החופשי לתיעוד של GNU), שמרחיב את עקרונות החירות גם על תיעוד תוכנה.

בנוסף, ה-FSF ממליצה בעד או נגד רישיונות צד שלישי, ופרויקטים שקשורים אליה, כמו GPL-Violations.org, חוקרים חשדות להפרות של רישיונות חופשיים.

ה-FSF מכנה את העיקרון שלפיו רישיון חופשי חל גם על גרסאות משופרות של התוכנה Copyleft (קופילפט) – בניגוד לעיקרון של זכויות יוצרים מגבילות (restrictive copyright (זכויות יוצרים מגבילות)) אותו היא דוחה. הרעיון הוא, אם כן, להעביר את עקרונות החירות של רישיון התוכנה בצורה הכי לא מוגבלת שניתן לגרסאות עתידיות של התוכנה כדי למנוע מגבלות לאחר מכן.

מה שנשמע מובן ופשוט, עם זאת, מוביל לסיבוכים ניכרים במציאות, ולכן מבקרים לעיתים קוראים לעיקרון הקופילפט “ויראלי” (viral (ויראלי)), מאחר שהוא מועבר לגרסאות הבאות. ממה שנאמר נובע, לדוגמה, ששני רכיבי תוכנה שמורשים תחת רישיונות קופילפט שונים עלולים לא להיות ניתנים לשילוב זה עם זה, מאחר שלא ניתן להעביר את שני הרישיונות למוצר הבא בו זמנית. הדבר יכול לחול אפילו על גרסאות שונות של אותו רישיון!

מהסיבה הזו, רישיונות חדשים יותר או גרסאות חדשות של רישיונות לעיתים כבר לא מחזיקים את עקרון הקופילפט בצורה כה מחמירה. כבר ה-GNU Lesser General Public License (LGPL) (הרישיון הציבורי הכללי המופחת של GNU) שהוזכר קודם הוא במובן זה ויתור המאפשר לחבר תוכנה חופשית עם רכיבים “לא חופשיים”, כפי שנעשה לעיתים קרובות עם מה שנקרא Libraries (ספריות). ספריות מכילות תת-שגרות או שגרות, שבתורן משמשות תוכנות אחרות שונות. הדבר מוביל למצב נפוץ שבו תוכנה קניינית קוראת לתת-שגרה כזו מתוך ספרייה חופשית.

דרך נוספת להימנע מקונפליקטים של רישיונות היא רישוי כפול (dual licensing (רישוי כפול)), שבו תוכנה אחת מורשית תחת רישיונות שונים, כמו רישיון חופשי ורישיון קנייני. שימוש אופייני הוא גרסה חופשית של תוכנה שיכולה לשמש רק כאשר מכבדים את מגבלות הקופילפט, ובמקביל מציעים אפשרות לקבל את התוכנה תחת רישיון שונה שמשחרר את בעל הרישיון ממגבלות מסוימות בתמורה לתשלום שיכול לשמש למימון פיתוח התוכנה.

לכן, ברור שיש לבחור את הרישיון לפרויקטי תוכנה בזהירות רבה, שכן שיתוף פעולה עם פרויקטים אחרים, השילוב עם רכיבים אחרים וגם התכנון העתידי של המוצר האישי תלויים בכך. עקרון הקופילפט מציב בפני המפתחים אתגרים מיוחדים בהקשר זה.

Open Source Definition (הגדרת הקוד הפתוח) and Permissive Licenses (רישיונות מתירניים)
בצד של ה-Open Source (קוד פתוח), זוהי ה-Open Source Initiative (OSI) (יוזמת הקוד הפתוח), שנוסדה בשנת 1998 על ידי Eric S. Raymond (אריק ס. ריימונד) ו-Bruce Perens (ברוס פרנס), אשר מתעסקת בעיקר בנושאי רישוי. היא גם פיתחה הליך סטנדרטי לבדיקת רישיונות תוכנה להתאמה להגדרת הקוד הפתוח שלה. יותר מ-80 רישיונות קוד פתוח מוכרים ניתן למצוא כיום באתר האינטרנט של ה-OSI.

באתר הם גם מפרטים רישיונות המאושרים על ידי OSI (מאושרי OSI) אשר סותרים באופן מפורש את עקרון הקופילפט (Copyleft (קופילפט)), במיוחד קבוצת רישיונות BSD (BSD licenses (רישיונות BSD)). ה-Berkeley Software Distribution (BSD) (הפצת התוכנה של ברקלי) הוא גרסה של מערכת ההפעלה Unix (יוניקס), שפותחה במקור באוניברסיטת ברקלי, אשר מאוחר יותר הולידה פרויקטים חופשיים כגון NetBSD, FreeBSD ו-OpenBSD. הרישיונות העומדים בבסיס פרויקטים אלו מכונים לעיתים קרובות רישיונות מתירניים (Permissive Licenses (רישיונות מתירניים)). בניגוד לרישיונות קופילפט, הם אינם שואפים לקבוע את תנאי השימוש בגרסאות משופרות של התוכנה. במקום זאת, החירות המקסימלית אמורה לעזור להפיץ את התוכנה באופן הרחב ביותר על ידי השארת ההחלטה לערוך את התוכנה בידיהם של העורכים, ללא מגבלות — בין אם, לדוגמה, הם משחררים את השינויים כקוד פתוח או הופכים אותם לקוד סגור ומפיצים אותם מסחרית.

ה-2-Clause BSD License (רישיון BSD בשני סעיפים), שנקרא גם Simplified BSD License (רישיון BSD הפשוט) או FreeBSD License (רישיון FreeBSD), מדגים עד כמה רישיון מתירני יכול להיות מצומצם. בנוסף לסעיף האחריות הסטנדרטי, שמגן על מפתחים מתביעות אחריות הנובעות מנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש בתוכנה, הרישיון מורכב רק משני כללים הבאים:

הפצה ושימוש בצורות קוד מקור או צורות בינאריות, עם או ללא שינויים, מותרים בתנאי שהתנאים הבאים מתקיימים:
1. הפצות של קוד מקור חייבות לשמר את הודעת זכויות היוצרים המופיעה לעיל, רשימה זו של התנאים וההצהרה הבאה.
2. הפצות בצורת בינארית חייבות לשחזר את הודעת זכויות היוצרים המופיעה לעיל, רשימה זו של התנאים וההצהרה הבאה בתיעוד ו/או בחומרים אחרים המסופקים עם ההפצה.

Creative Commons (קריאייטיב קומונס)
תפיסת הפיתוח המוצלחת של FLOSS (תוכנה חופשית וקוד פתוח) וההתקדמות הטכנולוגית הנלווית לה הובילו לניסיונות להעביר את עקרון ה-Open Source (קוד פתוח) לתחומים אחרים, שאינם טכניים. הכנת והנגשת ידע, כמו גם שיתוף פעולה יצירתי בפתרון משימות מורכבות, נחשבים כיום כראיה להרחבת עקרון הקוד הפתוח לתוכן.

הדבר הוביל לצורך ליצור תשתיות מהימנות באותם תחומים, לפיהן ניתן לשתף ולעבד תוצאות עבודה. מאחר שרישיונות התוכנה הקיימים היו בקושי מתאימים לכך, היו ניסיונות רבים להמיר את הדרישות הספציפיות מעבודות מדעיות ועד יצירות אמנות דיגיטליות “ברוח הקוד הפתוח” לרישיונות פשוטים לשימוש.

היוזמה החשובה ביותר מסוג זה כיום היא Creative Commons (CC) (קריאייטיב קומונס), המסכמת את מטרותיה כך:

Creative Commons (קריאייטיב קומונס) היא ארגון ללא מטרות רווח עולמי, שמאפשר שיתוף ושימוש חוזר של יצירתיות וידע באמצעות אספקת כלים משפטיים חופשיים. — https://creativecommons.org/faq/#what-is-creative-commons-and-what-do-you-do

עם Creative Commons (קריאייטיב קומונס), מוקד הקצאת הזכויות חוזר מהמפרסם אל היוצר. דוגמה: בפרסום מסורתי, בדרך כלל מעביר היוצר את כל זכויות הפרסום (הדפסה, תרגום וכו’) למוציא לאור, אשר מצידו דואג להפצה הטובה ביותר של היצירה. הערוצים המופצים של האינטרנט, שהשתנו באופן משמעותי, מאפשרים כעת ליוצר לממש בעצמו רבות מזכויות הפרסום ולהחליט בעצמו כיצד ניתן להשתמש ביצירתו. Creative Commons (קריאייטיב קומונס) מאפשרת לקבוע זאת בצורה פשוטה וחוקית אמינה, אך Creative Commons (קריאייטיב קומונס) מבקשת יותר: מחברים מעודדים להעמיד את יצירותיהם כתרומה לתהליך כללי של חילוף ושיתוף פעולה.

בניגוד לזכויות יוצרים מסורתיות (Copyright (זכויות יוצרים)), שמעניקות ליוצר את כל הזכויות שהוא יכול להעביר לאחרים לפי הצורך, הגישה של Creative Commons (קריאייטיב קומונס) נוקטת בגישה הפוכה: היוצר מעמיד את יצירתו לרשות הקהילה, אך יכול לבחור מתוך סט תכונות את אלו שצריך לקחת בחשבון בעת השימוש ביצירה—ככל שהוא בוחר יותר תכונות, הרישיון הופך למגביל יותר.

ולכן עקרון “Choose a License (בחירת רישיון)” של Creative Commons (קריאייטיב קומונס) שואל את היוצר שלב אחר שלב לגבי התכונות הפרטניות ומייצר את הרישיון המומלץ, אותו יכול היוצר להחיל על היצירה כטקסט ואייקון.

למטרת הבנה טובה יותר, להלן סקירה של שש השילובים והרישיונות האפשריים המוצעים על ידי Creative Commons (קריאייטיב קומונס):

CC BY (“Attribution” (ייחוס))
הרישיון החופשי שמאפשר לכל אחד לערוך ולהפיץ את היצירה כל עוד הם מציינים את שם היוצר.

CC BY-SA (“Attribution-ShareAlike” (ייחוס-שיתוף זהה))
כמו CC BY, אלא שהיצירה המשופרת יכולה להיות מופצת רק תחת אותו רישיון. העיקרון מזכיר את ה-Copyleft (קופילפט), מאחר שהרישיון “מועבר בירושה” גם כאן.

CC BY-ND (“Attribution-NoDerivatives” (ייחוס-ללא יצירות נגזרות))
כמו CC BY, אך היצירה יכולה לעבור רק ללא שינויים.

CC BY-NC (“Attribution-NonCommercial” (ייחוס-ללא שימוש מסחרי))
ניתן לערוך ולהפיץ את היצירה בציון שם היוצר, אך רק בתנאים שאינם מסחריים.

CC BY-NC-SA (“Attribution-NonCommercial-ShareAlike” (ייחוס-ללא שימוש מסחרי-שיתוף זהה))
כמו CC BY-NC, אך היצירה יכולה להיות משותפת רק תחת אותם תנאים (כלומר רישיון דמוי קופילפט).

CC BY-NC-ND (“Attribution-NonCommercial-NoDerivatives” (ייחוס-ללא שימוש מסחרי-ללא יצירות נגזרות))
הרישיון המגביל ביותר: ההפצה מותרת בציון שם היוצר, אך רק ללא שינוי ובתנאים שאינם מסחריים.

מודלים עסקיים בקוד פתוח (Business Models in Open Source)
במבט לאחור, הניצחון של FLOSS (תוכנה חופשית וקוד פתוח) נראה כמו תנועת שורשים של אידיאליסטים טכנולוגיים, אשר, ללא תלות כלכלית וללא תלות במקור הכנסה כספית, שמים את עבודתם בשירות הציבור הרחב. באותו זמן, נוצרו חברות בשווי מיליארדי דולרים בסביבת ה-FLOSS; דוגמה אחת היא החברה האמריקאית Red Hat (רד האט) שהוקמה בשנת 1993 עם מכירות שנתיות של מעל 3 מיליארד דולר (2018), אשר נרכשה על ידי ענקית ה-IT IBM (איי.בי.אם) בשנת 2018.

אז בואו נבחן את המתח בין הפצה חינמית ובעיקר חינמית של תוכנה איכותית למודלים העסקיים של יוצריה, כי דבר אחד צריך להיות ברור: המפתחים המוכשרים של התוכנה החופשית חייבים גם הם להרוויח כסף, וסביבת ה-FLOSS הלא מסחרית במקור חייבת לפתח מודלים עסקיים ברי קיימא על מנת לשמר את הקוסמוס שלה.

גישה נפוצה, במיוחד עבור פרויקטים גדולים בשלבים הראשונים, היא מה שנקרא Crowdfunding (מימון המונים), כלומר, איסוף תרומות כספיות דרך פלטפורמה כמו Kickstarter (קיקסטארטר). בתמורה, התורמים מקבלים בונוס מוגדר מראש מהמפתחים במקרה של הצלחה, כלומר, אם מטרות שהוגדרו מראש יושגו, בין אם גישה בלתי מוגבלת למוצר או תכונות מיוחדות.

גישה נוספת היא רישוי כפול (Dual Licensing): התוכנה החופשית מוצעת במקביל תחת רישיון מגביל יותר או אף קנייני, שמבטיח ללקוח שירותים מקיפים יותר (זמני תגובה במקרה של תקלות, עדכונים, גרסאות לפלטפורמות מסוימות, וכו’). דוגמה אחת מתוך רבות היא ownCloud (און-קלאוד), שמפותחת תחת רישיון GPL (רישיון ציבורי כללי) ומציעה ללקוחות עסקיים גרסת “Business Edition” (מהדורה עסקית) תחת רישיון קנייני.

נשתמש גם ב-ownCloud (און-קלאוד) כדוגמה למודל עסקי נפוץ נוסף ב-FLOSS: שירותים מקצועיים (Professional Services). לחברות רבות אין את הידע הטכני הפנימי הנדרש להקמה ותפעול אמינים, ובעיקר בטוחים, של תוכנה מורכבת וקריטית. לכן הן רוכשות שירותים מקצועיים כמו ייעוץ, תחזוקה או תמיכה ישירות מהיצרן. גם נושאי אחריות משחקים תפקיד בהחלטה זו, שכן החברה מעבירה את סיכוני התפעול ליצרן.

אם תוכנה מצליחה להיות פופולרית ומצליחה בתחומה, הזדמנויות מוניטיזציה היקפיות כמו מרצ’נדייזינג (Merchandising) או תעודות (Certificates), אותן רוכשים הלקוחות וכך מצביעים על הצלחתה.

מעמד מיוחד כאשר משתמשים בתוכנה זו. פלטפורמת הלמידה Moodle (מודל) מציעה הסמכה למדריכים, המתעדים את הידע שלהם בפני לקוחות פוטנציאליים, לדוגמה, וזהו רק מקרה אחד מתוך אינספור אחרים.

Software as a Service (SaaS) (תוכנה כשירות) הוא מודל עסקי נוסף, במיוחד עבור טכנולוגיות מבוססות-רשת. כאן, ספק שירותי ענן מפעיל תוכנה כמו Customer Relationship Management (CRM) (ניהול קשרי לקוחות) או Content Management System (CMS) (מערכת ניהול תוכן) על השרתים שלהם ומעניק ללקוחותיו גישה ליישום המותקן. זה חוסך ללקוח את הצורך בהתקנה ותחזוקה של התוכנה. בתמורה, הלקוח משלם עבור השימוש בתוכנה לפי פרמטרים שונים, למשל מספר המשתמשים. זמינות ואבטחה משחקים תפקיד חשוב כגורמים קריטיים לעסקים.

אחרון חביב, המודל של פיתוח תוספים מותאמים ללקוח בתוכנה חופשית לפי הזמנה נפוץ במיוחד בפרויקטים קטנים יותר. לרוב הלקוח הוא זה שמחליט כיצד להמשיך עם התוספים האלה, כלומר האם הוא ישחרר אותם לציבור או ישמור אותם כחלק ממודל העסקים שלו.

דבר אחד צריך להיות ברור: למרות שהתוכנה החופשית זמינה בדרך כלל ללא תשלום, נוצרו מודלים עסקיים רבים בסביבתה, שמותאמים ומורחבים באופן יצירתי על ידי אינספור פרילנסרים וחברות ברחבי העולם, מה שמבטיח בסופו של דבר גם את המשך קיומה של תנועת ה-FLOSS (תוכנה חופשית וקוד פתוח) כולה.

תרגילים מודרכים (Guided Exercises)

1. מהם, בתמצית, ה-“ארבע החירויות” כפי שהוגדרו על ידי Richard Stallman (ריצ’רד סטולמן) ו-Free Software Foundation (קרן התוכנה החופשית)?
   חירות 0
   חירות 1
   חירות 2
   חירות 3
2. מה משמעות הקיצור FLOSS (תוכנה חופשית וקוד פתוח)?
3. פיתחת תוכנה חופשית וברצונך להבטיח שהתוכנה עצמה, וגם כל העבודות העתידיות המבוססות עליה, יישארו חופשיות גם הן. איזה רישיון תבחר?
   CC BY
   GPL version 3 (גרסה 3 של GPL)
   2-Clause BSD License (רישיון BSD בשני סעיפים)
   LGPL
4. אילו מהרישיונות הבאים היית מכנה מתירניים (Permissive), ואילו היית מכנה קופילפט (Copyleft)?
   Simplified BSD License (רישיון BSD הפשוט)
   GPL version 3 (גרסה 3 של GPL)
   CC BY
   CC BY-SA
5. כתבת יישום אינטרנט ופרסמת אותו תחת רישיון חופשי. איך תוכל להרוויח כסף מהמוצר שלך? ציין שלוש אפשרויות.

תרגילים חקרניים (Explorational Exercises)

1. תחת איזה רישיון (כולל גרסה) זמינות היישומים הבאים?
   Apache HTTP Server (שרת HTTP של אפאצ’י)
   MySQL Community Server (שרת MySQL קהילתי)
   Wikipedia articles (מאמרי ויקיפדיה)
   Mozilla Firefox (מוזילה פיירפוקס)
   GIMP
2. אתה רוצה לשחרר את התוכנה שלך תחת GNU GPL v3 (גרסה 3 של GPL). אילו צעדים עליך לבצע?
3. כתבת תוכנה קניינית וברצונך לשלב אותה עם תוכנה חופשית תחת GPL version 3 (גרסה 3 של GPL). האם מותר לך לעשות זאת או מה עליך לקחת בחשבון?
4. מדוע שחררה Free Software Foundation (קרן התוכנה החופשית) את GNU Affero General Public License (רישיון הציבור הכללי של GNU Affero) כהשלמה ל-GPL?
5. ציין שלוש דוגמאות לתוכנה חופשית המוצעת גם כמהדורה עסקית (Business Edition), כלומר בגרסה בתשלום.

תשובות לתרגילים מודרכים (Answers to Guided Exercises)

1. מהן “ארבע החירויות” כפי שהוגדרו על ידי Richard Stallman (ריצ’רד סטולמן) ו-Free Software Foundation (קרן התוכנה החופשית)?
   חירות 0: להריץ את התוכנה
   חירות 1: ללמוד ולשנות את התוכנה (קוד המקור)
   חירות 2: להפיץ את התוכנה
   חירות 3: להפיץ את התוכנה המשופרת
2. מה משמעות הקיצור FLOSS?
   Free/Libre Open Source Software (תוכנה חופשית וקוד פתוח)
3. פיתחת תוכנה חופשית וברצונך להבטיח שהתוכנה עצמה, וגם כל התוצרים העתידיים המבוססים עליה, יישארו חופשיים גם הם. איזה רישיון תבחר?
   CC BY
   GPL version 3 (גרסה 3 של GPL)
   2-Clause BSD License (רישיון BSD בשני סעיפים)
   LGPL
4. אילו מהרישיונות הבאים היית מכנה מתירניים (Permissive), ואילו היית מכנה קופילפט (Copyleft)?
   Simplified BSD License (רישיון BSD הפשוט) – מתירני
   GPL version 3 (גרסה 3 של GPL) – קופילפט
   CC BY – מתירני
   CC BY-SA – קופילפט
5. כתבת יישום אינטרנט ופרסמת אותו תחת רישיון חופשי. איך תוכל להרוויח כסף מהמוצר שלך? ציין שלוש אפשרויות.
   ◦ רישוי כפול, למשל על ידי הצעת “מהדורה עסקית” בתשלום
   ◦ הצעת אירוח, שירות ותמיכה
   ◦ פיתוח תוספים קנייניים עבור לקוחות

תשובות לתרגילים חקרניים (Answers to Explorational Exercises)

1. תחת איזה רישיון (כולל גרסה) זמינות היישומים הבאים?
   Apache HTTP Server (שרת HTTP של אפאצ’י) – רישיון אפאצ’י 2.0
   MySQL Community Server (שרת MySQL קהילתי) – GPL 2.0
   Wikipedia articles (מאמרי ויקיפדיה באנגלית) – רישיון Creative Commons Attribution Share-Alike (CC-BY-SA)
   Mozilla Firefox (מוזילה פיירפוקס) – רישיון מוזילה 2.0 (Mozilla Public License